גזית נ' דיבאני אנד דיזיין בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה לסכום של 5,630 ₪ עקב הפרת הסכם לאספקת שולחן. התובעת רכשה שולחן קפה מהנתבעת ביום 10.3.10. מדובר בשולחן זכוכית עם גלגלים ומדף שחור. בעת הרכישה התובעת שילמה 1690 ₪ על חשבון הרכישה, והיתה אמורה להשלים את היתרה עם אספקת הסחורה, שהובטחה עד חג הפסח. לטענתה, ביום 24.3.10, מנהל הנתבעת התקשר להודיע כי השולחן מוכן ועליה להסדיר את התשלום כדי שתוכל לקבל את השולחן למחרת. התובעת הזדרזה להגיע לחנות, ושילמה עוד 1690 ₪.

למרות הבטחת הנתבעת כי השולחן נמצא במלאי ויסופק לה באופן מיידי, היה עיכוב, והשולחן סופק לתובעת רק ביום 29.3.10 (איחור של 5 ימים).

אספקת השולחן לתובעת בוצעה בערב חג הפסח, ומיד עם הסרת הכיסוי גילתה התובעת כי השולחן אינו תקין, שכן חסר לו מדף. התובעת מיד התלוננה על ענין המדף. עקב החג, המדף סופק אחרי 3 ימים.

על סמך האירועים המפורטים דלעיל התובעת עותרת לביטול העסקה, והחזר הסכום של 3380 ₪ ששילמה עבור השולחן. היא גם עותרת להוצאות אכסון השולחן אצלה בבית בסכום של 500 ₪, הפסד שני ימי עבודה – 500 ₪ ,שכ"ט עו"ד – 250 ₪, ו-1000 ₪ בגין עוגמת נפש. סה"כ – 5630 ₪.

בעדותה, טענה כי כשהשולחן הגיע בלי המדף היא כבר ביקשה לבטל את העסקה, ובקשתה סורבה. מוסיפה התובעת "השולחן אצלי ואני לא רוצה אותו כי כואב לי היחס שקיבלתי" (עמוד 1 לפרוטקול, שורה 19).

בתה של התובעת, הגברת חני צ'יסטר הוסיפה כי השולחן הגיע ערב פסח, כאשר אמה היתה בהכנות, "והגיעו עם ארגזים ועשו באלגן" (עמוד 1 שורה 24).

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה אך לא התייצבה לדיון, ועפ"י הכתוב בכתב ההגנה, הנתבעת אכן הציעה לפצות את התובעת ובמחווה של רצון טוב הוצעו לה שלל פיצויים כגון בלנדר חשמלי, סט קעריות, כד נוי לסלון, אך התובעת עמדה על רגליה האחוריות ודרשה פיצוי גדול יותר. (כתב ההגנה, סעיף 3).

3.לאחר ששמעתי את דברי התובעת ובתה, וגם עיינתי בכתב ההגנה ומסמכי התיק, אני מקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהלן הנימוקים לכך:

א.איחור של 5 ימים באספקת השולחן, ואי מסירת המדף במועד האספקה, אינם מצדיקים ביטול העסקה. מדובר בליקויים במתן שירות נאה ללקוח, ולא יותר מכך.

ב.אותם ליקויים בשירות אכן מזכים את התובעת בפיצוי, ואני נוטה לקבל עמדת הנתבעת שהצעות פיצוי סבירות ניתנו לתובעת בעבר, והיא סירבה לקבלן.

ג.סכום התביעה מנופח ולא מוצדק, וגם אם ביהמ"ש היה מקבל את עמדת התובעת שזכותה לבטל את העסקה – לכל היותר היתה זכאית לקבל את כספה בחזרה ותו לא.

ד.לאור כל הנסיבות, אני מעריך כי סכום סביר לפיצוי התובעת בגין האיחור במסירה והמסירה הבלתי מושלמת – מסתכם ב-500 ₪.

4.אשר על כן אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 500 ₪ ועוד 200 ₪ הוצאות הדיון, תוך 30 יום מהיום, ואם לא כן הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט אדר א תשע"א, 23 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: